<h1>רבינו ירוחם ני"ד ח"ד</h1>
<h2>דף מט.</h2>
הנודר מן המבושל אסו' אפילו בצלי במקום שקורין לצלי מבושל, ובמקו' שאין קורין מותר, שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם. פירוש ואם אין לשון בני אדם, כגון שנדר בלשון קדש ובאותו מקו' אין מדברין בלשון קדש, הלך אחר לשון התורה כך פשוט בנדרים. והנודר מהמבושל אסור במעושן ובמטוגן ובדבר שנתבשל בחמי טברי', והנוד' מהמעושן אסור במבושל, כל זה בעיא ולא איפשיטא בירושלמי והולכין להחמיר. ועוד פשוט אמר קונם תבשיל שאני טועם אסור בכל מיני תבשיל ובצלי ובכל דבר שאוכלין בו הפת במקום שקורין לכל דבר שאוכלים בו הפת תבשיל. וכן בדלעת (שהחתי') [שהחולין] אוכלין בה פתן. פירוש וה"ה אם אמר קונם תבשיל ולא אמר שאני טועם. ועוד פשוט ומותר במעשה קדרה עבה ואסור במעשה רך. ועוד בירושלמי ואסור בביצה מגולגלת שהחולה אוכל בה פתו.
<h2>דף נא.</h2>
הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא במעשה רתחתא פי' בירוש' [ה"ב] כגון חילקא וטרגיס וטיסני וסלת ואורז וערסן וכיוצא בזה מה שנקראים מעשה קדרה. והנודר מהיורד לקדרה אסור בכל היורד לקדרה אע"פ שנגמר אחר כך באלפס כיון שמתחלה ירד לקדרה. והנודר מהיורד לאלפס מותר ביורד לקדרה אע"פ שנגמר באלפס כיון שירד מתחלה לקדרה יורד לקדרה קורין אותו. והנודר מהנעשה בקדרה מותר בנגמר באלפס אפילו שמתחלה ירד לקדרה. והנודר מהנעשה באלפס מות' בנגמ' בקדרה אע"פ שמתחלה ירד לאלפס כך פשו' בנדרי'. ועו' פשו' הנוד' מהתנור אינו אסור אלא בפת. ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור.
<h2>דף נא:</h2>
הנודר מן הכבוש אינו אסור אלא בכבוש של ירק. כבוש שאני טועם אסור בכל מיני כבושין. הנודר מהשלוק אינו אסור אלא בשלוק של ירק. שלוק שאני טועם אסור בכל השלוקים.
הנודר מהצלי אינו אסור אלא בצלי של בשר. צלי שאני טועם אסור בכל הצלויין. הנודר מהמליח אינו אסור אלא במליח של דג. מליח שאני טועם אסור בכל המלוחים כך פשוט בנדרים. ופי' בירושלמי [ה"ג] דנקרא מליח אפילו שנמלח לשעה. דג דגים שאני טועם אסור בין בגדולי' בין בקטנים בין מלוחים בין תפלין בין חיין בין מבושלים ומותר בטרית טרופה ומורייס ובציר. והנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה ומותר בציר ובמורייס. והנודר (בטרית) [מטרית] טרופה אסור בציר ובמורייס. והנודר מן הדג אסור בגדולים ומותר בקטני' והנודר מן הדגה אסור בקטנים ומותר בגדולים, כי דג קורין לגדולים ודגה לקטנים פשוט בנדרים. ופי' בירושלמי [שם] דג קטן פחות מליטרא. והאידנא כל שקורין קטן והכל לפי המקום.
והנודר מן החלב מות' בקום שהוא מיץ החלב שאין נקפא ונקרש כשעושין הגבינה. מן הקום מותר בחלב. פי' ובמקום שקורין הכל חלב אסור אפילו בקום. והנודר מהגבינה מותר בחלב. בחלב מותר בגבינה. והנודר מהגבינה אסור בכל גבינה בין מלוחה בין תפלה כך פשוט בנדרים.
<h2>דף נב.</h2>
הנודר מדבר ונתערב בדבר אחר אם יש בו נותן טעם אסור. ונותן טעם פירשתי בדיני תערובות [נט"ו אות כ"ט]. הילכך האומר בשר זה עלי, בענין שנאס' עליו רוטבו, ונתבשלו עם הבשר ביצים, אסורים בנותן טעם כך פשוט בנדרים. וכתבו בתוס' אע"ג דקונמו' הוי דבר שיש לו מתירין כאשר אכתוב ודבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל, דוק' מין במינו, אבל מין בשאינו מינו בנותן טעם אפילו יש לו מתירין. וכן בירושלמי [ה"ד]. וכתבתיו בדיני תערובות [שם]. וכתבו המפרשים דדבר שאינו שום דבר בבלתי חבירו כמו מים ומלח לעיסה וכיוצא בזה הוי כמו מין במינו ולא בטיל אם יש לו מתירין. וכתבתיו בדיני תערובות [שם]. הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין. אמר קונם יין שאני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם הרי זה אסור.
<h2>דף נב:</h2>
אמר בשר זה עלי אסור ברוטבו ובקיפה. והנודר מהרוטב מותר בקיפה. מן הקיפה מותר ברוטב כך פשוט בנדרים. ועוד פשוט והנודר מן הבשר מותר ברוטבו ובקיפו. הנודר מן היין אסור אפילו ביין מבושל דיין קורין אותו אלא שמוסיפין מבושל כך פשוט מהירושלמי דנדרי' [ה"ד]. ועוד בירושלמי [ה"ז] והא דאמרינן הנודר מן התמרים מותר בדבש היוצא מהן כדאמרי' לקמן [נ"ג ע"א], התם מעיקרא אוכלא והשתא משקה הכא מעיקרא משקה והשתא משקה.
הנודר מן הענבים מותר ביין. מהזתים מותר בשמן. אמר קונם זתים וענבים אלו שאני טועם או קונם זתים וענבים אלו ולא אמר שאני טועם אסור בהן וביוצא מהן. ואם אמ' שאני טועם ולא אמר אלו, בעיא ולא איפשיטא ואזלינן לחומרא ואסור ביוצא מהן. פי' וכן נמי בנתינת טעמו כך פשוט ומוכח בנדרים. ומה שכתבתי למעלה שהנודר מן הבשר מות' ברוטב, באומר קונם בשר עלי שלא כיוון אלא במה שנקרא בשר. ובירושלמי [ה"ט] הנודר מן היין אסור בקונדיטון. פי' משקה העשוי מיין ודבש ופלפלים.
<h2>דף נג.</h2>
הנודר מהתמרים מותר בדבש אף על פי שזה וזה דרכו לאכול. הנודר מהסתוניות מותר בחומץ מן הסתוניות, אף על פי שאין דרך לאכול הסתוניות ודרך לאכול היוצא מהן כגון חומץ סתוניו'.
והנודר מן היין מותר ביין תפוחים. והנודר מן השמן מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית. והנודר משמן (זית) אם דרך אותו מקום להסתפק בשניהם אסור בשניהם אף על פי שרובם מסתפקים מאותו שנדר. ואם מסתפקין בשמן שומשמין ולא בשמן זית אסור בשמן שומשמין. מן הדבש מותר בדבש תמרים. מן החומץ מותר בחומץ סתוניו'. מן הכרישין מותר בקלופטאו'. מן הירק מותר בירקות שדה שהוא שם לווי.
<h2>דף נג:</h2>
מן הכרוב אסור באספרגוס מהאספרגוס מות' בכרוב. מהגריסין אסו' במקפה מן המקפה מותר בגריסין. מהמקפה אסור בשום מהשום מותר במקפה. מהעדשים אסור באשישין מהאשישין מותר בעדשים כך פשוט בנדרים. חטה חטים שאני טועם אסור בהן בין קמח בין פת. חטה שאני טועם אסור לאפות ומותר לכוס. חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות. חטה חטים שאני טועם אסור בין לאפות בין לכוס. גריס גריסין שאני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין. גריס שאני טועם אסור לבשל ומותר לכוס. גריסין שאני טועם אסור לכוס ומותר לבשל. גריס גריסין שאני טועם אסור בין לכוס בין לבשל כך פשוט בנדרים.
<h2>דף נד.</h2>
הנודר מהירק אסור בכל מאכל חי מהם אבל לא מבושל. ואם אמר ירק המתבשל בקדרה אסו' בכל. אבל בדלועין כיון דמימליך עליה שליח מיניה הוא כמו שכתבתי למעלה [לקמן נ"ד ע"ב] בנודר מן הבשר. ואם אמר ירק קדרה אסור אף בכבושין כך פשוט בנדרים. ופשוט בירושלמי דהנודר מן הירק אסור אפילו ביבש מאח' שאין לו גורן ומותר בפולין יבשים מאחר שיש להם גורן ואינן נקראין ירק אלא בלחין.
<h2>דף נד:</h2>
הנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ואפילו בבשר דגים חוץ מבשר חגבים, כי כל דבר שנמלך עליו השליח הוא ממינו, כלומר כשאדם אומר לחבירו קנה לי בשר והוא אומר לו אתה רוצה בשר עוף או בשר דגים ואם לא היה ממינו למה ישאלנו כי פשיטא שאינו רוצה כך פשוט בנדרים וחולין. ועוד פשוט ואם הקיז דם או שיש לו כאב בחנכין שהוא בשר השינים מותר בבשר דגים כי בודאי בענין כזה לא ימלך שליח כי פשיטא שאינו רוצה דגים כי קשין לו וכן כל כיוצ' בזה. וכן הנודר מן הבשר אסור בריאה ובבני מעים ובקרבים ובקנה וכן פשוט בנדרים.
<h2>דף נה.</h2>
הנודר מהתבואה אינו אסור אלא בה' המינים פי' שהם חטה ושעורה וכסמת ושבלת שועל ושיפו' ומותר באורז ודחן וטרגיס וטסני ובפירו' האילן. וכן אם אמ' עללתא שהוא תרגום של תבואה. ואם אמ' מן הדגן אסור בכל ואפילו בפולין יבשים ומותר בלחים ומותר באורז וטיסני וטרגיס וחלקא כך פשוט בנדרים. ויש להסתפק הנודר מן הדגן אם מותר בקמח בפת ומבושל ואם מותר לכוס.
<h2>דף נה:</h2>
הנודר מפירות השנה אסור בכל הפירות ומות' בגדי' וטלאים וחלב. ואם אמר גדולי שנה עלי אסור בכל. מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות. ואם אמר גדולי (שנה) [קרקע] עלי אסור בכל כך פשוט בנדרים. הנודר מן התירוש אסור בכל מיני מתיקה ומותר ביין. מהתבלין אסו' בחיין ומותר במבושלין ואם אמר תבלין עלי אסור בכלן. הנודר מן הפת אינו אסור אלא בפת של ה' המינים כך פשוט בתוס' [פ"ד ה"א—ה"ב]. ומפרש בירושלמי [ה"ב] כי סתם פת אינו אלא מחטים או משעורי' אבל במקום שנוהגין לעשו' פת מן הכל אסור בפת של כל ה' המינים ולא ממינים אחרים.
הנודר מהכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה והכל לפי הנודר. כיצד אמר קונם צמר ופשתן (ו)עולה עלי אין במשמע אלא ללבוש הילכך אסו' ללבוש ומותר לטעון ומותר להתכסות בגיזי צמר או באניצי פשתן אבל אם היה טעון צמר ופשתן והזיע או שהי' ריחו קשה ואמר קונם צמר ופשתן עולה עלי מותר ללבוש ואסור לטעון כך פשוט בנדרים וכן כתב הרמב"ן וגדולי המורים.
<h2>דף נו.</h2>
הנודר מן העליה מותר בבית. מן הבית אסור בעליה דעליה בכלל בית היא.
<h2>דף נו:</h2>
והנודר מן הבית אינו אסור אלא מן האגף ולפנים. והנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה ואסור ליכנס לעבורה כך פשוט בנדרים.
<h2>דף נז.</h2>
קונם פירות אלו עלי קונם הם לפי או שאמר קונם הם על פי אסור בחלופיהן ובגדוליהן ואם אמר קונם שאני טועם מותר בחלופיהן ובגדוליהן בדבר שזרעו כלה אבל אין זרעו כלה אפילו גדולי גדוליהן אסור. וכן הדין באומר לאשתו קונם מעש' ידיך עלי. ואם אמר פירות אלו על פלוני נמי אסור בחלופיהן [לעיל מ"ז ע"א] כך פשוט בנדרים.
<h2>דף ס.</h2>
נדר, ביום שאעשה דבר פלוני לא אוכל לחם כל היום ומחרתו ועבר ועשה, אסור בו ביום ומחרתו ולילה שבנתים אבל ליל המחרת מותר. ואם עבר בלילה אסור באותה הלילה ומחרתו ובליל ב' ומחרתו כך כתב ה"ר דוד הכהן.
<h2>דף סא:</h2>
הנודר מפירות הקיץ אינו אסור אלא בתאנים כך פשוט בנדרים.
